להירדם בקלות

אז מה אם כולם אומרים שזה בסדר?

הדעה הרווחת בקרב הורים היא שוויתור על שינה בלילות היא חלק בלתי נפרד מגידול הילדים בשנים הראשונות לחייהם.

אפילו רופאי הילדים אומרים שזו תופעה מאוד נפוצה, אז אנחנו מקבלים את זה כעובדת חיים. בשלוש השנים הראשונות רובנו נראים כמו זומבים ומאד עצבנים, מה שבהחלט לא עוזר לזוגיות וגרוע לא פחות – לא מלמד את הילדים שלנו לישון ברצף – פעולה כל כך קריטית לגדילה ולהתפתחות שלהם.

מה קורה לילד שלא נהנה משינה איכותית?

לשינה יש חשיבות גדולה על התפתחותו של הילד, ועל תפקודו הרגשי והשכלי.

כשאנחנו לא מלמדים את הילדים שלנו לישון קורים כמה דברים:

  1. תהליכי למידה במוח מתבססים בעזרת שינה טובה – במיוחד בשנים הראשונות המאמץ של קליטת האינפורמציה והתבססות הלמידה מחייב שינה רגועה ומתמשכת.
  2. הורמון הגדילה מופרש בשינה – קיים קשר חד משמעי בין הגובה לבין כמות השינה. שינה שאינה אופטימלית יכולה לפגום בפוטנציאל צמיחה של הילד.
  3. גמילת לילה הרבה יותר פשוטה כשישנים טוב – בשינה עמוקה משתחררים הורמונים המעכבים את הצורך להתפנות, לדוגמא: הורמון ADH שתפקידו להאט את ייצור השתן בכליות, ובשעות הלילה תפוקתו עולה.
  4. לקראת גיל שנתיים ישנם מספר מעברים מקבילים: פרידה מהחיתול ומהמוצץ והתמודדות עם השינוי ההתנהגותי המאפיין את התקופה הזאת. בקרב תינוקות שישנים כמו שצריך – הרגרסיות מתקבלות בצורה קלה יותר, כי יש תהליך מבוסס וקיימת תקשורת מקרבת.

הילד שלכם צריך הכוונה

ללמד לישון הוא אחד הדברים המרכזיים בעיני בתקשורת שלנו עם הילדים. ככל שנבין יותר מה הם התנאים של התינוק, הפעוט או הילד שלנו לשינה מיטבית – כך נוכל לספק לו את השינה לה הוא כל כך זקוק והוא יבין שעלינו אפשר לסמוך.

 טעויות נפוצות

הסיבה הנפוצה ביותר לקשיים בהרדמת הילדים נעוצה בהרגלי שינה שהחלו מהלידה

מה שנראה לנו נחמד ונעים כמו: הרדמה בעגלה, על הידיים או תוך כדי קפיצה על כדור פיזיו, תלות במוצץ או שינה משותפת במיטת ההורים, הופכים להרגל שקשה לנו להסתדר איתו כשהתינוק גדל. כבר לא קל להחזיק על הידיים, אם המוצץ נעלם – זה סוף העולם, ולא תמיד הוא נרדם בעגלה.

הורים רבים שאני פוגשת מבלבלים בין הצורך במגע ובקרבה לבין חשיבות קיום סדר יום קבוע, הכולל לאפשר לתינוק לישון לבדו במיטה. אצל רוב המשפחות אין תהליך לימוד שינה, אין עקביות ואין הבנה שהילד ישן כמו שלימדו אותו. הוא צריך שנעזור לו בשביל להתרגל לישון כמו שצריך.  משפטים שאני שומעת הרבה מהורים לפני תחילת ייעוץ שינה הם: "לא מרימה על הידיים שלא יתרגל", "נותנת עוד אוכל לקראת השינה כי  אמרו שהכובד בבטן עוזר", "יש הרבה אור ורעש בבית כדי שיתרגל לישון בכל מצב" , "התינוק צריך להתאים לשגרה שלנו ולא אנחנו לשגרה שלו".

 איך תלמדו את הילדים שלכם לישון?

בכל פעם שאני מגיעה לביקורי בית במסגרת ליווי שינה, אני מבקשת מההורים לתאר לי איך נראה היום: כיצד הם פוגשים את הילדים בגן? איך הם מדברים איתם? ואיך משכיבים אותם לישון?

השיח המשפחתי חושף את מהות הרגלי תקשורת בתוך המשפחה – על מה שמים דגש? מהי מהות האינטראקציה? ובעיקר – הבנת הסיטואציה מתוך העיניים של הילד. כשאני מתרגמת להורים את מה שעובר עליו – קל למצוא פתרונות. 

הדרך הנכונה היא להכיר את שפת התינוק שלכם.

תנו לו את מה שהוא מבקש – מגע, חיבוק, ידיים או שקט. כל אלו מקנים ביטחון וידיעה שהעולם שסובב אותו הוא עולם טוב, בטוח ומעניק. מה שהוא ירגיש בסביבה תומכת הוא: "בעולם כזה אני יכול לישון גם לבד אם יאפשרו לי". 

למדו אותו להירדם בנועם, מתוך הבנה מתי הוא רעב או עייף. הקפידו על  אווירת ההרדמה (טקס 'לילה טוב', שקט, חושך, רוגע והעדר חשיפה למסכים לפחות שעה לפני שינה), כי איכות השינה חשובה לא פחות מכמות השעות.

תינוקות מתפתחים ולומדים בקצב מסחרר. לכל תקופה יש מאפייני גיל ספציפיים אותם צריך להכיר ואליהם יש להגיב בהתאם. לדוגמא:

בגיל עשרה חודשים התינוק מגלה מודעות לסביבתו ופתאום נוצר קושי להיפרד מהדמות המטפלת. זה בסדר גמור להישאר לידו כשעולה הצורך עד שנרדם.

בגיל שנתיים קשה יותר לבסס תהליך הרדמות עצמאית ושינה רציפה משום שבגיל זה יש הרבה התנגדויות.

תקשורת אמיתית עם התינוק שלכם משדרת לו:

"אני יודע מה עובר עליך ילד שלי. אני רואה אותך תמיד!"

 במסגרת ליווי מקצועי לתקשורת משפחתית אמיתית בגישת נוכחות למידה יצירתיות

 אתם מקבלים הכוונה אישית המתאימה לילד שלכם:

רוצים לדבר איתי?
מלאו כאן את הפרטים ונדבר על ה-כ-ל